פסק-דין בתיק ת"א 162206-09

1.   לפני תביעה בגין נזקי גוף על פי פקודת הנזיקין.

כתב התביעה:

2. התובע, קטין יליד 27.4.06 (להלן: התובע"), באמצעות הוריו ואפוטרופסיו הטבעיים נגה ואסף עפרוני (להלן: "האם והאב בהתאמה"), תובעים את הנתבעים כולם על מנת לחייבם בפיצוים בגין נזקי הגוף שנגרמו לתובע ביום 23.4.07 בהיות התובע בן שנה.

3. נתבע 1 הוא ועד מקומי מכמורת אשר בחזקתו /בבעלותו ובניהולו המקרקעין הידועים כמושב מכמורת. נתבעת 2 היא המבטחת של נתבע 1. נתבע 3 הוא חשמלאי שהועסק בזמנים הרלבנטיים על ידי נתבע 1 . נתבע 4 היה קצין הבטיחות שהועסק בזמנים הרלבנטיים על ידי נתבע 1. נתבעת 5 היא המבטחת של נתבע 4. צדדי ג' הם הורי התובע, נתבע 3 ונתבע 4 בהתאמה.

4. על פי הנטען בכתב התביעה: ביום 23.4.07, ערב יום העצמאות קיים הנתבע 1 בחצרי מזכירות המושב ובסביבתה אירוע יום העצמאות שאליו הוזמנו חברי המושב, משפחותיהם ומכריהם. במתחם האירוע קיים הנתבע 1 גם את "הכביסה"- מיצג של בדים לבנים מתנופפים ועליהם נכתבו שמות המשפחות של המושב. בדים אלו הוארו בבסיס עמודי המיצג, על ידי נורות קסנון (פרוז'קטורים) (להלן: "המיצג"). נורות המיצג הותקנו על ידי נתבע 3 ולפי הרשאתם של נתבעים 1 ו-4. הנורות הוצמדו לעמודי המיצג וגובהן לא עלה על 30 ס"מ מעל פני הקרקע. הנורות לא מוגנו בכל אמצעי, באופן שימנע כל מגע ישיר בהם.

5. בסמוך לשעה 20:00 הגיע התובע עם הוריו למתחם האירוע. אמו של התובע עמדה במרחק מה ממנו בעוד שאביו היה אמון על בטחונו. אביו השגיח על התובע כאשר זחל במדשאה עם מספר ילדים ששיחקו במקום. לפתע נשמעה צרחה חזקה ואבי התובע ראה את בנו כשהוא בוכה וידו השמאלית נוגעת בנורת הקסנון החשופה שבתחתית המייצג. אביו של התובע הסיט את ידו של התובע מהנורה והרים אותו אולם לא הצליח למנוע את הפגיעה בכף ידו של התובע כתוצאה מהמגע בנורה החמה. כתוצאה מכך נגרמו לתובע כוויות בכף ידו השמאלית. (להלן: "התאונה").

6. התובע טוען כי יש לחייב הצדדים ברשלנות בגין התאונה ומפרט באריכות בכתב התביעה המתוקן את הסעיפים כולם נגד כל אחד מהנתבעים.

ההגנה:

נתבעים 1-2 בסיכומיהם:

7. הנתבעים טוענים כי אין להטיל עליהם כל אחריות בגין האירוע. יש להטיל אחריות על נתבעים 3-4 שהם גם הצדדים השלישיים (החשמלאי וקצין בטיחות בהתאמה), בהיותם בעלי מקצוע מיומנים אשר נשכרו כל אחד בתחומו על ידיהם לשם הארת המיצג, תפעול ובחינת הבטיחות בחגיגת אירועי יום העצמאות. בנוסף טוענים הנתבעים כי יש להטיל אחריות על הורי התובע (הצדדיים השלישיים 1-2)  אשר היו צריכים והיו יכולים למנוע את האירוע- לו היו משגיחים עליו כנדרש וכמצופה מהורים לפעוט בן שנה.

8. הנתבעים טוענים כי חרף העובדה שמוטלת על וועד היישוב חובת זהירות מושגית וקונקרטית הרי, שהוא יצא ידי חובתו בכך שהקפיד להתקשר מראש עם בעלי המקצוע הנ"ל ובכך נקט למעשה, כנדרש וכמצופה ממנו בהיותו בעל המקרקעין ומארגן החגיגות יום העצמאות, באמצעי הזהירות הסבירים לשם מניעת מקרים כגון האירוע נשוא התביעה. 

9. בנוסף,  הנתבעים טוענים כי החשמלאי היה אמון על פעולות החשמל הנדרשות, ולהם לא היה כל ידע מקדים באשר לסוג הנורות המתאים והסיכונים הכרוכים בהצבת הנורות וכי הוא הגורם היחיד אשר בחר את הנורות ולנציגי הוועד לא היה שיקול דעת בעניין. החשמלאי לא התריע על הסכנות הצפויות בהצבת נורות במקום נמוך ועל כן לא היו יכולים לדעת על סכנה.

10. כמו כן,  הנתבעים טוענים כי התקשרותו של הוועד עם קצין ביטחון נועדה לוודא כי לא נפל פגם בטיחותי במתקנים וביניהם במייצג אשר היה חלק בלתי נפרד מחגיגות יום העצמאות ועל כן לא הייתה כל גדר שהפרידה בינו לבין המדשאה של בית העם עליה הוצבו במות האירוע. קצין הבטיחות לא בדק את תקינותן ובטיחותן של הנורות.

11. לא זאת אף זאת, הנתבעים טוענים כי  להורי התובע אחריות מכרעת לקרות האירוע אשר סיכנו את בנם בן השנה. הורי התובע הכירו את המיזם עוד קודם לאירוע וידעו כי המיזם מואר. אב התובע התרשל בכך שאפשר לבנו במודע לזחול על דשא יבש, חול ולאחר מכן על שביל חצץ מבלי שהקפיד להיות צמוד אליו באופן עקבי. וגם  כי אביו של התובע כלל לא הבחין על גבי איזה משטח זחל בנו ולו השגיח על התובע התאונה הייתה נמנעת.

נתבע 3 בסיכומיו:

12. נתבע 3 מסכים כי התבקש על ידי וועד מכמורת להרכיב את התאורה שתאיר את המיצג כחצי שנה לפני יום העצמאות. מדובר בתאורה סטנדרטית שעומדת בתקן. אולם שיקול הדעת לגבי הצבת התאורה לא היה שלו אלא של הנתבע 1 שנציגה הורה לו היכן להתקין את התאורה על מנת שתשמש את מטרותיה. לו היו הנורות מוצבות באופן גבוה יותר הן לא היו מאירות כפי שנדרש ממנו. נתבע 3 העיד כי לא היה ידוע לו שסביב המיצג יתהלכו אנשים ועל נציג הנתבע 1 הייתה חובת הגידור של הנורות ולא עליו.

נתבע 4 בסיכומיו:

13. הנתבע 4 סבור כי יש להטיל את מלוא האחריות על כתפיו של הנתבע 3 כבעל מקצוע, כמו גם על כתפיהם של הורי התובע כמי שהיו אמונים על שלומו ובטחונו של התובע. באשר לאחריותו הנטענת כלפיו, סבור הנתבע 4 כי אין להטיל עליו כל אחריות שכן המיצג הוקם עובר ליום האירוע  והוא נקרא לבדיקת בטיחות ליום העצמאות. אירועי יום העצמאות לא נערכו באזור המיצג וזה גם לא היה חלק מאירועי יום העצמאות.

העדויות: